פסק-דין בתיק ע"ע 53169-10-12

השופט אילן איטח

1.         לפנינו ערעור על מספר החלטות דיוניות שניתנו על ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור מר שמואל אטיאס ומר ליאון מיוני; ס"ע 35142-05-11) אשר ניתנו במהלך הדיון מיום 23.10.12. הערעור נשמע לאחר רשות שניתנה על ידי סגן הנשיאה יגאל פליטמן בהחלטה מיום 31.12.12. הערעור נשמע בהעדר נציג ציבור  מעבידים שהוזמן ולא הופיע.

הרקע לערעור

2.         בבית הדין האזורי מתבררת תביעה שהגיש המשיב כנגד המערער ובמסגרתה נטען כי המשיב היה עובד המערער מחודש ינואר 1999 ועד לפיטוריו בחודש ינואר 2008. במסגרת התביעה נתבעו זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה.

מנגד טען המערער כי ההתקשרות עם המשיב התקיימה בשתי תקופות: הראשונה משנת 2000 ועד לחודש דצמבר 2005, עת נסע המשיב למספר חודשים לחו"ל. לטענת המערער בתקופה הראשונה המשיב לא היה עובדו אלא "פרילנסר". לטענת המערער, אפילו המשיב טען שהיה "כשותף" שלו. לטענת המערער, תלושי שכר בגין המשיב הופקו בתקופה הראשונה רק לצורכי ניכוי חלקו של המשיב בהוצאות בית הדפוס ועל מנת שהמשיב יהיה מבוטח מפני תאונות עבודה. מוסיף המערער וטוען כי לאחר שהמשיב חזר מחו"ל, בחודש יוני 2006, חודש הקשר בין הצדדים והחלה התקופה השניה. לטענתו, הפעם הוסכם שהמשיב יהיה עובד המערער. התקופה השניה הסתיימה, כך לפי הנטען, בחודש דצמבר 2007 או בחודש ינואר 2008.

3.         לשלמות התמונה יצויין שקודם להגשת התובענה לבית הדין האזורי פנה המשיב להוצאה לפועל בבקשה לבצע שטר שלטענתו משך המערער לפקודתו (להלן - השטר). המערער שהתנגד לביצוע השטר טען כי השטר הושג על ידי המשיב במרמה. במסגרת הדיון בלשכת ההוצאה לפועל הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המחלוקת בקשר לביצוע השטר תועבר לבוררות. כעולה מהחלטות הבורר שצורפו לתיק בבית הדין האזורי, במסגרת הבוררות הוסכם בתחילה לכלול בה גם עילות מתחום יחסי עובד - מעביד. מאוחר יותר נסוג בו המערער מהסכמתו, אך הבורר קבע שלא ניתן לבטל את ההסכמות הדיוניות. בהמשך הגיש המשיב לבורר כתב תביעה והבורר קבע כי המשיב זנח את העילה השטרית והתמקד בעילת יחסי העבודה. המערער עמד על טענת חוסר הסמכות של הבורר לקיים בוררות בעילות מתחום משפט העבודה המגן. לבסוף, החליט הבורר לסיים את הבוררות משנותרה בה רק העילה של יחסי עבודה.

4.         בכתב ההגנה טען המערער כי בידיו " .. ראיות חשובות המעידות באופן חד משמעי שהתובע לא היה במעמד של שכיר אלא כ"פרי לנסר". אלה לא יוצגו בשלב זה אלא עת יעמוד הוא על דוכן העדים ויידרש ליתן את תגובתו לראיות הללו.".

5.         בדיון המוקדם שהתקיים ביום 15.12.11 בפני השופטת יעל אנגלברג-שהם הסתבר כי אותה "ראיה חשובה" היא הקלטה של שיחה טלפונית שהתקיימה בין המשיב לבין בא כוחו בתובענה - עו"ד רשף (להלן - ההקלטה). לטענת המערער השיחה שהוקלטה התקיימה בעת שהמערער היה במשרדו של עו"ד רשף, והאחרון דיבר עם המשיב בטלפון והשיחה נשמעה ברמקול באופן שהמערער האזין לה. ב"כ המערער ביקש בדיון קדם המשפט לאפשר לו שלא להגיש את  ההקלטה בסדר הרגיל, אלא "במהלך החקירה הנגדית". ב"כ המשיב התנגד לבקשה. טעמי ההתנגדות לא פורטו בפרוטוקול. לאחר התנגדות ב"כ המשיב נרשם בפרוטוקול מפי ב"כ המערער כי הוא יגיש "בקשה מסודרת בעניין זה". בהמשך דיון קדם המשפט ביקשו הצדדים גילוי מסמכים שונים (להלן - המסמכים הספציפיים).

6.         בתום הדיון ניתנה על ידי השופטת אנגלברג ההחלטה הנוהגת לגבי סדרי הדיון (להלן - ההחלטה בקד"מ), ובכלל זה ניתן צו לגילוי מסמכים כללי הדדי, צו לגילוי המסמכים הספציפיים וצו לתצהירים. במסגרת הצו לתצהירים הורה בית הדין כי לתצהירים יצורפו כל המסמכים שהצדדים מבקשים שיעמדו בפני בית הדין. עוד נקבע, בסעיף 5 להחלטה, כי:

"בעל דין שלא צירף לתצהיריו מסמך שהיה עליו לצרפו, לא יורשה להביא מסמך זה בפני בית הדין בעת הדיון, למעט בחקירה נגדית של עדי הצד שכנגד ועל פי רשות מאת בית הדין".

באשר לבקשת הנתבע למחוק מכתב התביעה את "העילה השטרית" - בקשה שהוגשה עוד טרם הגשת כתב ההגנה, נקבע בסעיף 11 להחלטה כי אין למחוק את ענין השטר מהתובענה וכי "והיה ויתברר במהלך ההליך בתיק זה כי שטר החוב קשור ו/או נובע מיחסי עבודה בין הצדדים, יינתן לדבר ביטוי במסגרת פסק הדין והתובע לא יהא רשאי להיפרע פעמיים. משמחייב הדבר בירור עובדתי, אין מקום לצמצום התביעה בשלב זה".

7.         המערער לא הגיש כל "בקשה מסודרת" בקשר להקלטה, וזו גם לא צורפה לתצהירי העדות מטעם המערער. המערער הסתפק בהכללתה בתצהיר גילוי מסמכים מיום 12.2.12 ובו הוצהר כך: "הקלטה ותמליל של השיחה בין התובע לבין בא כוחו עו"ד סהר יוצגו רק לאחר חקירתו הנגדית של התובע".

ההחלטות מושא הערעור

8.         ביום 23.10.12 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה אמורים היו להחקר כל הצדדים. בהתאם לסדרי הדין, תחילה נחקר המשיב. בחקירתו הנגדית ביקש ב"כ המערער לשאול את המשיב אודות ההקלטה. ב"כ המשיב התנגד לשאלה משבדיון המקדמי הוסכם כי ב"כ המערער יגיש בענין ההקלטה "בקשה מסודרת" וזו לא הוגשה. ב"כ המערער טען כי נוכח האמור בסעיף 5 להחלטה בקד"מ הוא הבין שהצורך ב"בקשה המוסדרת" התייתר, וכי הוא יהיה רשאי לשאול את המשיב על ההקלטה בחקירה הנגדית. לאחר שבית הדין עיין בתמליל ההקלטה ניתנה ההחלטה הבאה (להלן - ההחלטה הראשונה):

"1.      לאחר שעיינו בתמלול ההקלטה, ושקלנו את הבקשה, מצאנו לנכון לדחות את הבקשה ולא לאפשר הגשת הראיה.

2.   ראשית, יש למנוע אנדרלמוסיה בבית המשפט ובניהול המשפט ואין לאפשר כדבר שבשיגרה, להביא ראיות שלא הוצגו בפני הצד שכנגד עד היום, במיוחד לאחר שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית וצורפו כל המוצגים.

3.   יתרה מזה, בדיון אשר התקיים בפני כב' הש' אנגלברג ביום 15.12.11, ביקש ב"כ הנתבע לאפשר לו להגיש את ההקלטה במהלך החקירה הנגדית, ב"כ התובע התנגד להגשת ההקלטה וב"כ הנתבע הצהיר לפרוטוקול כי הוא יגיש בקשה מסודרת בעניין זה.

4.   יודגש, כי עד לרגע זה לא הוגשה כל בקשה חרף הצהרת ב"כ הנתבע.

5.   למעלה מכך, מעיון בתמליל, מדובר בהקלטה של שיחה שנערכה בין התובע וב"כ. מדובר בחיסיון של יחסי עורך דין לקוח, וגם מטעם זה, למעלה מן הדרוש, יש כדי לדחות הבקשה.